תביעות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים

תאונות דרכים בישראל, הן "מכת מדינה" ותוצאותיהן הקשות ולעיתים הקטלניות, הן מנת חלקן של משפחות לא מעטות בישראל. תאונת דרכים, עשויה לגרום באופן ישיר לפציעות ונזקים בגוף ובנפש לכלל המעורבים ולנזקים כלכליים קשים, כדי פגיעה קשה בכושר עבודתו של הנפגע והצורך במימון הוצאות רפואיות.

חוק, פקודת ביטוח רכב מנועי, תש"ל-1970, מחייב פוליסת "ביטוח חובה" ברת תוקף לשימוש ברכב מנועי. פוליסת "ביטוח החובה", תבטח את בעל הרכב וכל נוהג מורשה ברכב, מפני כל חבות שהם עשויים לחוב לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975, ומפני חבות אחרת שהם עשויים לחוב בשל נזק גוף שנגרם לאדם על ידי השימוש ברכב מנועי או עקב השימוש בו.

תביעת פיצויים של נפגעים בתאונת דרכים, לפי חוק הפלת"ד, חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, היא תביעת לפיצוי כספי על פציעות ונזקי גוף שנגרמו לתובע בתאונת דרכים. התביעה מוגשת כנגד ביטוח החובה של הרכב או נגד קרנית ( הקרן הממשלתית לפיצוי נפגעי תאונות דרכים ). מהות התביעה, הינה דרישת תשלום פיצויים, עקב פציעות גופניות ונזקי גוף שנגרמו לתובע.

במסגרת התביעה לפיצויים, התובע נדרש להוכיח:

1. התובע היה מעורב בתאונת דרכים.

2. מעורבות התובע בתאונת הדרכים, גרמה לתובע נזקים גופניים.

הגדרת "תאונת דרכים" בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה -1975:

תאונת דרכים" – מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי;

הגדרת תאונת דרכים, ע"פ חוק הפלת"ד, רחבה מאוד וכוללת מגוון של מצבי שימוש ברכב, גם מצבים בהם נגרם נזק גוף בעת שימוש ברכב עומד או חונה.

בתביעה לפיצויים לפי חוק הפלת"ד, התובע נדרש להוכיח:

1. מעורבותו בתאונת דרכים, כנהג, כנוסע בתוך הרכב, או, מחוץ לרכב, בהיותו הולך רגל או רוכב אופניים שנפגע בתאונה מפגיעת הרכב.

2. שמעורבות התובע בתאונת הדרכים, גרמה לתובע לפציעות ונזקים גופניים שהתובע לא היה סובל מהן, אלמלא היה מעורב בתאונת הדרכים.

מהם הנזקים בגינם ישולמו לתובע פיצויים בשל מעורבות  בתאונת דרכים ?

1. כאב וסבל – גובה הפיצויים נקבע בד"כ בהתאם לאחוזי הנכות (זמניים או לצמיתות) הנקבעים לתובע במסגרת ההליך המשפטי, ע"י רופאים מומחים שבית המשפט הדן בתביעת הפיצויים, מינה לצורך כך. גם במקרים בהם לא נקבעו אחוזי נכות, יקבע פיצוי כספי בגין כאב, סבל ועוגמת נפש, שחבה התובע, עקב פציעתו בתאונה. גובה הפיצוי הכספי, במקרים אלה, מושפע לא אחת מניסיונו  של עורך הדין המייצג את התובע.

2. הוצאות רפואיות.

3. הוצאות שיקומיות ועזרה טיפולית– במקרים בהם נכויות קשות של התובע, דורשות התאמות מיוחדות בסביבת מגוריו וצרכיו המיוחדים. פיצוי כספי המחשב גם את  הוצאות הכספיות בגין סיוע וטיפול סיעודי.

4. הפסדי הכנסה – פיצוי כספי על הפסדי שכר  או הפסד או פגיעה ברווחי עסק, עקב היעדרות מהעבודה. ירידה בהכנסות עשויה להוביל לפגיעה בקרן הפנסיה ובזכויות סוציאליות אחרות, ולכן חשוב לדרוש פיצוי כספי גם בגין פגיעה עתידית זו.

5. פגיעה בכושר העבודה – בית המשפט הדן בתביעה, יידרש לחשב את הירידה הצפויה בהכנסותיו של התובע, ממקרים בהם הפציעות ונזקי הגוף, פוגעות בכושר עבדותו.

6. פיצוי ליורשים – במקרים בהם נהרג אדם המפרנס את יורשיו או התלויים בפרנסתם בו.

האם ישולמו פיצויים גם לנהג שלא החזיק ביטוח חובה תקף, בזמן התאונה ?

סוגיה זו, מובאת לפתחם של בתי המשפט, לא מעט, מאחר ונהגים רבים בישראל, אינם רוכשים ביטוח חובה כמתחייב בחוק. מדובר בטעות חמורה!! פיצוי לנפגע בתאונת דרכים, ישולם בכל מקרה למבוטח, ללא קשר לאחריותו לגרימת התאונה ( גם במקרים בהם המבוטח נהג בשכרות, ע"פ הדין וההלכה הנהוגה כיום, בתי המשפט ידחו טענות אלה של חברות הביטוח וייקבעו כי השכרות אינה מעידה על כוונתו של המבוטח לגרום לתאונת הדרכים ). מנגד, בכל אותם מקרים בהם הנפגע בתאונה, בהיותו נהג או רוכב דו גלגלי, לא החזיק בביטוח חובה תקף, יהיה עליו להוכיח כי הרכב האחר, אשר היה מעורב בתאונה עימו, הוא האשם והגורם לתאונה, ולכן, תתאפשר , תביעת ביטוח החובה של הרכב האחר. במקרים לא מעטים, בהם מדובר היה בתאונת דרכים עצמית, במיוחד של רוכבי דו גלגלי ( אופנועים, קטנועים, אך גם אופניים וקורקינטים ), הצליחו הנפגעים להוכיח כי הגורם התשתיתי ( רשויות מקומיות או החברות המתחזקות את הכבישים בישראל ) התרשלו בתחזוקת הכבישים, ומפגעים תשתיתיים מוכחים, גרמו לתאונת הדרכים.

ראוי לציין, כי נוסעים והולכי רגל אשר נפגעו מכלי רכב לא מבוטחים, יהיו זכאים לתביעת פיצויים מקרנית.

ייצוג משפטי בתביעות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים:

תביעת פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, נכללת בדיני הנזיקין. התביעה תוגש כנגד חברת הביטוח המבטחת בביטוח החובה או כנגד קרנית. חברות הביטוח וגם קרנית, פועלות משפטית בכדי לצמצם את עלויות תשלומי הפיצויים. מדובר בנושא משפטי מקצועי ומורכב, הדורש הבנה מעמיקה בחוק ובפסיקה הרלוונטית ובקיאות בתחומי רפואיים. לשם זכייה בפיצויים מרביים, נדרש ייצוג של עורכי דין מנוסים בתחום הנזיקין ובפרט בפיצויים לפי חוק הפלת"ד.