הראיה המשמעותית ביותר בתיק חקירת תאונת דרכים מסוג פגיעה בהולך רגל, היא השיחזור המתמטי של התאונה. בהתבססו על ממצאים מזירת התאונה, עדויות עדי ראיה, מאפיינים הקשורים בהולך הרגל ופרמטרים נוספים, מבצע בוחן התנועה, חישוב מתמטי, שמטרתו לקבוע בסופו של ההליך, האם הנהג החשוד, היה יכול למנוע את התאונה, ולעצור את רכבו לפני המקום בו פגע בפועל, בהולך הרגל.

על מנת לקבוע את משך החציה של הולך הרגל עד למקום הפגיעה, בוחן התנועה נדרש תחילה לקבוע את סוג החציה, זאת בעזרת חקירת המעורבים ו\או עדי ראיה, ובעזרת ההנחייה המקצועית העוסקת בקביעת קצב חציית הולך רגל בהתאם לפרמטרים השונים, קובע בוחן התנועה, את נתון קצב החציה, אשר ישמש בחישוביו. חשוב לזכור, כי ככל שבוחן התנועה, בוחר נתון "קצב חציית הולך הרגל" נמוך מהמתבקש בנסיבות המקרה, בחירתו רעה לנהג הרכב. על מומחה ההגנה, לבחון את חומר הראיות ומאפייניו של הולך הרגל, ולקבוע האם טעה בוחן התנועה המשטרתי , בקביעתו.