דוח בוחן - חוות דעת מומחה

​

דוח בוחן הוא טופס משטרתי אשר ייעודו ומבנהו מוגדרים בתקנות התעבורה. בכל תיק תאונת דרכים אשר טופלה בזמן אמת כתיק "שטח", חייב בוחן תנועה, לצרף את דוח הבוחן. סעיפי דוח הבוחן, מסודרים כצ'ק ליסט המפרט את שלל הפרמטרים, הבדיקות וסוגי הממצאים שעל בוחן תנועה לבחון בחקירת זירת תאונת דרכים. הדוח מחולק ל 14 סעיפים, אותם ניתן לחלק לארבעה סוגים:

1. סעיפים המפרטים את הממצאים שאסף, תיעד או תיאר בהתייחסו באופן מילולי, לדוגמא: פרטי כלי הרכב, תנאי מזג האוויר והראות, הדרך ומצבה, צילומים ומוצגים, תמרורים וסימני דרך.

2. סעיפים המתארים תוצאות ניסוי, בחינה או בדיקה, לדוגמא: שדה ראיה, פרטי נזקים לכלי הרכב ורכוש, מבחן ( תקינות כלי הרכב ).

3. סעיפי הסקת מסקנות לגבי ממצאים ספציפיים: סעיף 9 ממצאים ומשמעותם, סעיף 10 להסקת מסקנות וחישובים לגבי סימני צמיגים, סעיף 11 ו 12 בהתייחסו לתוכנית רמזורים ופענוחה.

4. סעיף 14 מסקנות. הסעיף המרכזי של חוות דעת המומחה של בוחן התנועה. בסעיף זה, על הבוחן לפרט את מסקנותיו לגבי שלל הממצאים שמצא.

 

מאחר ודוח הבוחן הוא חוות דעת מומחה מסכמת לתיק חקירת תאונת דרכים, מצופה כי ייכנס לתיק החקירה, כאחת הראיות האחרונות בתיק. בפועל, בהתאם להנחיית אגף התנועה, נדרש בוחן התנועה להכין את הדוח תוך 30 יום ממועד התאונה, לעיתים טרם השלמת בדיקות וניסויים אשר את תוצאותיהן, יש להוסיף בדוח הבוחן.

 

בזירת התאונה, בוחן התנועה, משתמש דפי סקיצה מוכנים, הדומים בסעיפיהם לסעיפי דוח הבוחן. על בוחן התנועה, להעתיק את תוכן הסעיפים המתארים ממצאים ולהוסיף פרשנותו ומסקנותיו, רק בסעיפי דוח הבוחן המיועדים לכך. לא אחת, ניתן למצוא סתירות בין תוכן סעיפי הסקיצה לכתוב בסעיפים המקבילים בדוח הבוחן.

 

במשטרת ישראל נהוגות שתי אסכולות עיקריות לגבי אופן כתיבת דוח הבוחן. האסכולה המסורתית המקובלת על בוחני תנועה ותיקים, אינה רואה בדוח הבוחן כמסמך חוות דעת שיש להציג בו באופן מפורט את כלל מסקנותיהם בעניין התאונה וסיבותיה, ולכן, בוחנים ותיקים אלה, ממעטים לפרט את מסקנותיהם בדוח ומשאירים זאת לעדותם בבית המשפט. בוחנים ותיקים אלה, הסבירו לגישתם, כי כתיבה מפורטת של מסקנות בדוח בוחן, נותנת רעיונות להגנה!

מנגד, האסכולה המודרנית, רואה בדוח הבוחן את הפלטפורמה העיקרית לסיכום כל תיק החקירה, כולל התייחסות לממצאי חקירת מעורבים ועדים ואינה מסתפקת בהתייחסות לממצאים חפציים בלבד. לדעתי, האסכולה המודרנית, היא הנכונה יותר. דוח הבוחן בתפקידו כמסמך חוות דעת, צריך להציג את כל התזה המבוססת על כלל ממצאי החקירה והבחינה של בוחן התנועה. לא ניתן להשאיר שאלות פתוחות לבית המשפט אם לבוחן תנועה אין יכולת לקבוע קביעה משמעותית מסויימת עקב חוסר ראיות, לדוגמא קביעת מקום האימפקט ( מקום ההתנגשות בין כלי רכב מעורבים או מקום הפגיעה בהולך רגל), עליו לכתוב זאת במפורש.