דוגמא לכשלים ומחדלי חקירה בחקירה תאונת דרכים – פתח לניהול הגנת נאשם בגרימת תאונת דרכים קטלנית

מבוא:

בוחני התנועה של משטרת ישראל, הם הגורם המקצועי היחיד והמוסמך, לחקור תאונות דרכים, בזירת התאונה, מיד לאחר התרחשותם. חקירת התאונה והגורמים לה, תוביל את בוחן התנועה להסקת מסקנות וקביעת נסיבות התרחשות התאונה ובסופה של חקירה, לקבוע ולהצביע על מי מהמעורבים אחראי לגרימת התאונה. לשם חקירת תאונת דרכים, בוחן התנועה עובר הכשרה מקצועית ארוכה, בהמשך חניכה מעשית ביחידות הבוחנים, בסופה הוא  מוסמך לתפקיד בוחן תנועה, רק לאחר שעמד בכל דרישות ההכשרה, החניכה , והמבחנים העיוניים והמעשיים.

בחקירת תאונות רגילות (הנפגעים נפגעו פגיעות קלות), בוחן תנועה משטרתי, מטפל וחוקר את התאונה לבדו, החל מביקורו בזירת התאונה, בהמשך בחקירת מעורבים ועדים ועד לסיכום החקירה והעברת התיק לתביעה להגשת כתב אישום או בהמלצה לסגירת התיק בעילות שונות.

לעומת זאת, בחקירת תאונות דרכים חמורות (תאונות דרכים עם פציעות קשות או קטלניות, תאונות פגע וברח ותאונות מרובות נפגעים וכלי רכב), בוחן תנועה משטרתי, נעזר  ברמת"ד (מפקד יחידת הבוחנים האזורית), בקצין הבוחנים המחוזי ובוחני תנועה נוספים, מאחר ובתיקי תאונות דרכים חמורות, נדרשת חקירת עומק לצד היקף רב יותר של פעולות חקירה ובדיקות הנדרשות להוכחת אחריותו של הנהג החשוד בגרימת התאונה החמורה.

בוחן תנועה משטרתי, בשונה מחוקרי עבירות ביחידות החקירה הפלילית, מבצע במסגרת תפקידו בחקירת תאונות דרכים, פעולות חקירה ובדיקות רבות, אשר בהקבלה לתחום החקירות הפליליות, מבצעים את אותן פעולות, 3 בעלי תפקידים:

א.      איתור ממצאים בזירה, תיעוד ובדיקה – חוקר זירה (טכנאי זיהוי פלילי).

ב.      חקירת הזירה, חקירת מעורבים, חשודים ועדי ראיה – חוקר פלילי.

ג.       איתור חשודים (במיוחד בתאונות פגע וברח) – בילוש.

איכותה המקצועית של חקירת תאונת דרכים, תלויה אם כך במקצועיותו ויסודיות עבודתו של בוחן תנועה בחקירת התאונה, כמו גם בליווי והעזרה המקצועית שיקבל ממפקדיו ומחבריו ליחידה. אולם, בשל היקף תפקידיו של בוחן התנועה, היקפן הרב של פעולות החקירה הנדרשות בחקירת תאונת דרכים, היקף הנהלים וההנחיות המקצועיות, להן כפוף בוחן התנועה המשטרתי, יכול צוות הגנה (סנגור ובוחן תנועה פרטי) מקצועי ומנוסה , לאתר בחומר הראיות, "תקלות" "ליקויים" "כשלים" ו "מחדלי חקירה".

בדוגמא להלן, מוצגת חקירתה של תאונת דרכים קטלנית במעורבות משאית כבדה. חקירה שלא מוצתה מבחינה מקצועית, במיוחד בכל הקשור לפעולות החקירה המיוחדות הנדרשות בחקירת תאונת דרכים במעורבות כלי רכב כבד וטענת הנהג החשוד לכשל מכאני - אובדן בלמים.

נסיבות התאונה:

משאית סמיטריילר שנסעה בכביש בינעירוני בצפון, בהתקרבה לצומת מרומזר, התנגשה חזית אחור ברכב פרטי שעמד בפקק תנועה לפני הצומת. הרכב הפרטי נהדף לפנים ופגע בחלקה האחורי של משאית שעמדה לפני. כלי רכב נוספים, היו מעורבים בתאונה. נהג הרכב הפרטי נהרג במקום.

ממצאי הבוחן המשטרתי בזירת התאונה ובחקירה:

בטיפול בוחן תנועה בזירת התאונה, בוחן התנועה יבצע מגוון רחב של פעולות "בחינה" וחקירת מעורבים:

1. תנאי מזג אוויר וראות, סוג הדרך ומצבה - אור יום, מזג אוויר נוח, ראות טובה, כביש אספלט יבש ותקין, הכביש מישורי. מהירות מותרת 80 קמ"ש.

2. פרטי הנזקים בכלי הרכב המעורבים - נזק הרסני בחזית המשאית ולכן לא ניתן לבדוק תקינות מערכת היגוי ובלימה. בנתמך ( העגלה ) לא נמצאו נזקים.

3. פרטי ממצאים וסימני צמיגים שנמצאו בזירת התאונה - נמצא סימן צמיג של סרן קדמי באזור האימפקט. כל הממצאים וסימני הצמיגים, נמצאים אחרי מקום האימפקט הראשוני.

4. חקירת הנהג החשוד - יומיים לפני התאונה, התלונן הנהג על תקלה במערכת הבלמים. נשלח נהג אחר שפתר את הבעיה בשטח. המשאית לא נבדקה במוסך. נהג המשאית טען לאיבוד בלמים.

   
   

ממצאי פענוח דיסקת הטכוגרף:

מאחר ומדובר בתאונה במעורבות רכב כבד, בוחן התנועה ניגש למשאית לתפיסת דיסקת טכוגרף מתוך מכשיר הטכוגרף המותקן בסביבת הנהג. תקנות התעבורה מחייבות נהג משאית  בהכנסת דיסקת הטכוגרף כל 24 שעות, לתיעוד נסיעותיו. פענוח דיסקת טכוגרף, דורש הכשרה והסמכה מיוחדת:

1. ברישומי מחט המהירות, אותר רטט אופייני לתאונה.

2. בפענוח הנתונים, ניתן לקבוע את מהירות השיא עובר לתאונה ולחשב את מרחק המשאית לאחור, ממקום ההתנגשות - המשאית הייתה במרחק 181.6 מ' לפני מקום האימפקט במהירות 88 ( ±6) קמ"ש.

3. בפענוח בעזרת מיקרוסקופ מיוחד, ניתן לחשב את מידת ההאטה או ההאצה של שמאית - המשאית האטה במשך 6 שניות עד להגיעה למרחק 40.8 מ' ממקום האימפקט בתאוטה של 0.32 מטר לשניה בריבוע ובמהירות 81 קמ"ש. בהיותה במרחק 40.8 מ' ממקום האימפקט, אובחנה האטה חזקה ( 2.08 מטר לשניה בריבוע ) במשך 2 שניות עד למהירות 66 קמ"ש בעת האימפקט.

4. בשל חשש לעיוות נתונים לאחר התנגשות גרמה לנזקים בחזית המשאית, לאחר שזוהה רטט תאונתי, מופסק פענוח רישומי הדיסקה.

   
   

פעולות בוחן התנועה בזירת התאונה, לבדיקת תקינות המשאית:

1. בבדיקת בזירת התאונה, מכלולי הבלימה של המשאית והנתמך ( צינורות וחיבורים ), לא תועדו בצילום וידאו או סטילס.

2. עקב הנזק הרסני בחזית, בוחן התנועה המשטרתי, לא בדק כלל את מערכות הבלימה בסוס. למרות שהסוס היה תפוס במשטרה 3 חודשים, לא בוצעה בו שום בדיקה למערכותיו.

3. בעת החילוץ, נדרש היה לשחרר את בלמי המקסי מאחר ולא היה אוויר במערכת. לא נבדק מדוע נדרכו בלמי המקסי!

   
   

פעולות שהיה על בוחן התנועה לעשות בזירת התאונה,  ולא בוצעו!

1. במקום התאונה, לא בוצעה בדיקת של מערכת האוויר במשאית. כאשר לא ניתן להניע, ניתן לבדוק לחץ אוויר במיכלים.

2. לא בוצעה בדיקה פשוטה של מגע יד בכל תופי הבלימה. תופים חמים, מצביעים על תפקוד הבלמים.

3. מרבית חלקי מערכת הבלימה לא נמצאים בחזית המשאית אלא בתחתית ובחלקו האחורי. חלקים אלה לא ניזוקו והיה ניתן לבודקם.

4. גם חלקי מערכת שניזוקו בחזית המשאית, לא נשלחו לבדיקה במעבדת מז"פ או מעבדות הטכניון.

   
   

פעולות בוחן התנועה לבדיקת תקינות הנתמך:

1. מזירת התאונה, נגרר הנתמך בנסיעה ע"י משאית אחרת מחברת ההובלות, לשקילה. שוטר או בוחן תנועה, לא ליוו את הנסיעה.

2. הנתמך חזר לעבודה בחברת ההובלה.

3. לאחר 4 ימים בהם הנתמך עבד בהובלות, בוחן התנועה, זימן את הנתמך לבדיקה במוסך. בחומר הראיות, לא נמצאו מסמכים, המעידים על מהלך ותוצאות הבדיקות שנעשו לנתמך.

   
   

פעולות שבוחן התנועה לא ביצע לבדיקת הנתמך וכשלים נוספים:

1. הנתמך לא נתפס כמוצג, מיד לאחר התאונה, אלא שוחרר לידי הבעלים ( חברת ההובלות ).

2. הנתמך לא ניזוק אך לא נבדק על מתקן גלילים – דינמומטר, לבדיקת יעילות הבלמים.

3. מכלולי הנתמך לא נבדקו ולא תועדו מיד לאחר התאונה.

4. בוחן התנועה לא וידא "סגירת זירה" כדי למנוע מבעלי עניין, להתקרב למשאית, טרם הגעת בוחן התנועה. עלה חשד כי אנשי חברת ההובלות ( הבעלים וקצין הבטיחות ) הגיעו למשאית ו"טיפלו בחיבורי מערכת הבלמים" לפני הגעת הבוחן או אף בהיותו בזירה.

5. לאחר שהחברה נתבקשה להביא את הנתמך לבדיקה, קבעה החברה את מקום הבדיקה (בחרה את המוסך ) וככל הנראה גם שילמה עבור הבדיקה.

   
   

מסקנות בוחן התנועה בתום החקירה וסיכום התיק:

1. נהג המשאית בלם חירום לפני מקום האימפקט.

2. כאשר המשאית הייתה במרחק 40.8  מ' לפני מקום האימפקט ובמהירות 81 קמ"ש בלמה המשאית בלימת חירום ולאחר 2 שניות התנגשה בכלי הרכב.

3. מערכת הבלימה בעגלה נמצאה תקינה.

4. מאחר ולא התרחש "ד", אזי מערכת הבלמים כולה השתתפה בבלימה.

5. בוחן התנועה, שלל את טענות הנהג הבאות:

א. במהלך נסיעתו לא השתמש בבלמים. רק באמצעי האטה.

ב. שאחד הצינורות במערכת הבלימה התנתק או נקרע.

ג. המשאית בלמה אבל הנתמך לא בלם ודחף את המשאית.

תרשימים המדגימים מצבי "ד" של משאית עם נתמך:

"בעיות" במסקנות בוחן התנועה ??

1. האם מסקנות בוחן התנועה, סותרות את תוצאות פענוח הדיסקה ?

2. האם בוחן התנועה,  שלל את טענת הנהג לליקוי מכאני ?

3. האם סימן הצמיג נגרם כתוצאה מההתנגשות ?

חשוב לדעת:

• עפ"י תקנה 324 לת"ת, בלימת חירום תקינה, חייבת לאפשר תאוטה שלא תפחת מ 4.5 מ/שנ'/שנ'.

• פעולת מקסי ברקס תביא לתאוטה של 2 מ/שנ'/שנ' .

• מצב " ד" לא מתרחש בבלימה אחידה של כל הבלמים בכל הסרנים – לא מתרחשת נעילת גלגלים.

  
  

בדיקות שבוחן התנועה לא ביצע  לשלילת טענת הנהג:

1. בדיקת דיאגנוסטיקה למחשב הרכב לאיתור או שלילת תקלות.

2. בדיקה פיזית של מכלולי הבלימה במשאית. פירוק כל הגלגלים בדיקת תופי הבלימה, פרפרים, מוטות דחיף וסנדלי בילום.

3. בדיקת חלקי מערכת הבלימה ( שסתום 4 מעגלי, מדחס, מייבש, ווסת עומס וכדומה ).

4. בדיקת יעילות בלימה של המשאית והנתמך על מתקן גלילים.

5. בדיקת לחץ אוויר במערכת לאחר התאונה ( מקסי נדרך ! )

6. בדיקת כל צנרת מערכת הבלמים ( ויזואלית ובהזרמת אוויר למערכת ממקור חיצוני ).

7. בדיקת החיבורים בין הסוס לנתמך.

8. בדיקת מערכת ההתראה בתא הנהג.

   
   

שאלות שלא נשאלו במסגרת חקירת הנהג החשוד:

1. באיזה מרחק מכלי הרכב החל לבלום.

2. כיצד החל לבלום ( באיזה אמצעים השתמש ) ?

3. מתי ובאיזה מרחק הרגיש שהרכב אינו בולם ?

4. מדוע לא סטה ?

5. מדוע לא הפעיל מקסי ?

6. האם ראה ושמע התראה בתא הנהג ?

7. בהתייחס לדיסקת הטכוגרף, כיצד בלם את המשאית בעצירות הקודמות לתאונה ?

   
   

מרחקי הבלימה הדרושים לפי סוג הבלימה:

ממהירות התחלתית של 88 קמ"ש 

השאלה המרכזית שתעלה בדיון ההוכחות:

היה או לא היה ליקוי מכאני פתאומי במערכת הבלימה של המשאית עובר לתאונה ?