לשם ביצוע חישובי מהירות ע"פ אורך סימני בלימה, או חישוב הפוך של מרחקי בלימה ע"פ מהירות נתונה, נדרש נתון מקדם החיכוך. קביעת מקדם חיכוך מדויק ונכון ככל האפשר, מבוססת על בדיקתו בתנאים הקרובים ככל האפשר לתנאי הדרך ומזג האוויר בזמן התאונה. בעבר, טרם התקנתה הגורפת של מערכת ה ABS בכל הרכב, רכב בולם, היה משאיר סימני בלימה ברורים מגלגלי הרכב. בעזרת ניסויים בלימה עם הרכב המעורב, בוחני התנועה, היו קובעים את מקדם החיכוך. כאשר הרכב ניזוק ולא ניתן היה להסיעו לצורך ניסוי, נאלץ בוחן התנועה, לקבוע מקדם חיכוך מוערך על סמך טבלה מקצועית ובהתאם לסוגי הסלילה ומצבה.
מזה מספר שנים, נעזרת משטרת ישראל, במכשיר מדידה VERICOM , המשמש בין השאר, גם לקביעת מקדם חיכוך בניסוי בלימה. המכשיר אשר נועד במקור למדידת יעילות בלימה, מציג בתוצאות בדיקותיו גם נתון G המקביל למקדם חיכוך ממוצע בעת הניסוי. המכשיר במותקן ברכב, "מרגיש" בעת בלימת חירום, את תאוטת הרכב, כלומר, מקדם החיכוך הנקבע בעזרת המכשיר, אינו קובע את מקדם החיכוך שבין צמיגי הרכב לאספלט, אלא נותן נתון המבטא את יעילות הבלימה של הרכב. אם הרכב המעורב אינו מאפשר ביצוע ניסוי, מיד לאחר התאונה, הרי ביצוע ניסוי עם רכב אחר, יציג נתון יעילות בלימה שונה, שאינו מבטא במדויק, את מקדם החיכוך של הרכב המעורב. גם בביצוע ניסוי מאוחר, למשל חודש אחרי, כאשר הכביש, אינו במצב התואם את התנאים ביום התאונה, ולחץ האוויר בצמיגי הרכב השתנה, תתקבל תוצאה שאינה תואמת בהכרח את נתון מקדם החיכוך בשעת התאונה.
בחקירת תאונת דרכים קטלנית, לפני מספר שנים, בניסוי VERICOMהתקבל נתון מקדם חיכוך לא סביר
( נמוך במיוחד ואינו מתאים לסוג ומצב האספלט ). בניסויים נוספים שערכתי, התקבלו תוצאות דומות. לכן, ביקשתי ממדור תשתיות של אגף התנועה, להזמין בדיקה מקצועית ואובייקטיבית של מקדם החיכוך בזירת התאונה. המומחים שהוזמנו לפגישה טרם ביצוע הבדיקה, נדהמו לשמוע כי במשטרת ישראל, מקדם החיכוך לשיחזור תאונת דרכים, נקבע ע"י מכשיר במורכב בתוך הרכב ואינו בא במגע ישיר עם הכביש. לטענת מומחים אלה, תוצאת המכשיר אינה רלוונטית ואינה מייצגת במדויק את נתון מקדם החיכוך.
דוגמא למכשיר הנגרר ע"י רכב ומודד מקדם חיכוך תוך מגע ישיר במשטח הכביש:
